חברת אחים אלעז בע"מ נ' טירה פארם בע"מ

החלטה

1.במסגרת תיק הוצאה לפועל 03-10355-13-9 הגישה התובעת בקשה לביצוע שטר.

המדובר בשטר שנמשך על ידי הנתבעת לפקודת אחד בשם אדיב פדילה (להלן- הנפרע) שמועד פרעונו היה ביום 21.1.13. שטר זה הוסב לתובעת והופקד בחשבונה.

סכום השטר הינו על סך של 1,632,000 ₪.

2.התובעת עם פתיחת תיק ההוצאה לפועל עתרה בבקשה להטלת עיקולים זמניים על זכויות ונכסים של הנתבעת וזאת עוד בטרם המצאת האזהרה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל לידי הנתבעת ומבוקשה ניתן לה.

3.הנתבעת הגישה הן התנגדות לביצוע השטר והן בקשה לביטול העיקולים הזמניים שניתנו במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

שתי הבקשות נתמכו בתצהירה של הגב' איריס סמארה, אשר לטענתה, הינה הבעלים של הנתבעת.

עיקרי טענותיה של הנתבעת במסגרת התנגדותה לביצוע השטר הינן כדלקמן:

ראשית, המדובר בשיק גנוב. לגירסתה, היא מעולם לא ערכה את השטר הנדון ובוודאי שלא מסרה אותו לידי התובעת. לטענתה, הנפרע הינו אחיה, אשר שימש כרוקח אחראי וניהל את בית המרקחת שניהלה הנתבעת בעיר טירה. הנפרע לא רק שביצע גניבות ומעילות בבית המרקחת ללא ידיעתה, אלא אף גנב את כל השיקים ממשרדי הנתבעת ובגין כך אף נמסרה הודעה למשטרת ישראל ביום 15.5.12. את השיקים הגנובים הנפרע פיזר למטרות שונות, וביניהן בשוק האפור, וזאת על מנת להביא לקריסת העסק.

שנית, זכות הקניין של התובעת בשטר הינו פגום, שכן המדובר בשטר גנוב ולפיכך התובעת אינה יכולה להיות אוחזת כשורה בשטר.

שלישית, אין כל יריבות בין התובעת לנתבעת.

רביעית, התובעת אינה אוחזת כשורה בשטר, לאור העובדה כי על גבי השיק לא מתנוססת חתימתה.

במסגרת הבקשה לביטול העיקולים הזמניים, חוזרת הנתבעת על טענתה העיקרית, כפי שזו הובאה במסגרת התנגדות לביצוע השטר ולפיה התובעת אינה אוחזת כשורה בשטר בשל היותו, בין היתר, שטר גנוב.

עוד טוענת הנתבעת כי טענת התובעת במסגרת התנאים הנדרשים לצורך הטלת הסעד הזמני לפיה הנתבע מבריחה את נכסיה, מבוססת על מערכת שמועות ולא על מסכת עובדתית מוצקה.

הנתבעת ממשיכה וטוענת כי הטלת הסעד הזמני, בשלב זה, גורמת לה נזקים רבים. הטלת עיקול, בין התר על חשבון הבנק שלה, כמו גם אצל צדדי ג' אחרים, אשר הינם ספקיה העיקריים, יש בה כדי למוטט את בית המרחקת ולפיטורי העובדים. פעילותה העיקרית של הנתבעת מתבססת על תשלום חודשי של קופות החולים השונים.

4.במסגרת חקירתה הנגדית של המצהירה מטעם הנתבעת עולות העובדות הבאות:

ראשית, בניגוד לנטען בהתנגדות לביצוע שטר, לפיה המדבור בשטר מזויף, הרי שהיא זו אשר חתמה על השטר והטביעה עליו את חותמת החברה. כמו כן, השטר הנ"ל, עם שטרות אחרים, נחתמו משרדי החברה וזאת על מנת להעבירם לרואה החשבון לשלם תשלומי מסי החובה השונים, אותם היה לשלם עד 13.5.12.

שנית, לאחר חתימתה על השטר הנדון, היא תייקה אותם בתוך קלסר אותו שמה ברכב. לאחר ששבה למכוניתה, לאחר ששהתה בסניף בנק לאומי, בו מתנהל חשבון החברה, היא גילתה כי מתוך הקלסר נגנבו השיקים. בנסיבות אלה, היא הגישה תלונה במשטרה על גניבת השיקים. כתוצאה מכך היא אף נתנה הוראת ביטול בהתאם, לרבות הפנקסים שהיו ברשותה הן מהחשבון בבנק לאומי והן מהחשבון בבנק מזרחי טפחות.

שלישית, היא רכשה מהנפרע את בית המרחקת, אותו היא מפעילה כיום, בסכום של 1,280,000 ₪ וזאת מכוח הסכם שנחתם ביניהם ביום 28.5.11. לטענתה, היא לא מילאה אחר הוראות ההסכם שעיקרן תשלום התמורה ב-5 תשלומים, שכן היא נטלה הלוואות הן מבנקים והן מחברים, שהיו למעשה הלוואות שנטלה עבור הנפרע, שהיה במצוקה כספית במועד הרלוונטי.

5.במסגרת חקירתו של פהמי שקיראת, המצהיר מעטם התובעת, עולות העובדות הבאות: